רקע תיאורטי

 

                                                                                

התיאוריה של הלמידה המתווכת פותחה על ידי ויגוצקי ופוירשטיין (כל אחד בנפרד) והושפעה מן התיאוריה של פיאז'ה ומגישות סוציולוגיות ומהתפתחות תיאוריות האינטליגנציה והחשיבה.

 

פיאז'ה

פיאז'ה העלה את התיאוריה המקיפה הראשונה בתחום ההתפתחות

הקוגניטיבית. גישתו גנטית ביולוגית, והנחות המפתח שלו הן :

  1. ילדים מעורבים מעורבות פעילה בבניית הבנת העולם שלהם.
  2. היכולת הקוגניטיבית בכל שלב ושלב, מוגבלת ע"י סוג המבנים הקוגניטיביים שכבר התפתחו אצל הילד.

פיאז'ה היה סבור כי קיימת למידה באמצעות חשיפה ישירה, המתייחסת למפגש ישיר בין הגירויים לבין הילד. כאשר בטווח מצוי האורגניזם (הילד) העומד בין הגירוי לתגובה (S-O-R).

תפקיד הסביבה הוא לספק את הגירויים שיאפשרו לילד לחקור את עולמו (כוכבי יהודאי, קניאל, 1996 : 108).

ויגוצקי

ויגוצקי התעניין בהתפתחות התודעה והתפקודים המנטליים הגבוהים וכן בהשפעתה המרכזית של החברה על התפקוד המנטלי של הפרט המתפתח בתוכה ( צוריאל, 1998).

על פי התיאוריה שלו, התפקודים המנטליים הגבוהים מתפתחים בתהליך הדרגתי של טרנספורמציה, שבה עוברים תפקודים נמוכים תהליך של שינוי וארגון מחדש.

אחת ההנחות הבסיסיות של תיאוריית ויגוצקי, היא כי התפקוד הקוגניטיבי של האדם צומח על רקע מבנים תרבותיים מאורגנים של אינטראקציה חברתית.

ויגוצקי טען כי בהתפתחות התרבותית של ילדים מופיע כל תפקוד בשתי רמות : חברתית ופסיכולוגית. התפקוד מופיע תחילה ברמה החברתית ולאחר מכן, דרך תהליך הפנמה, הוא הופך כלי פסיכולוגי של הילד (צוריאל, 1998 : 15-16).

 

פוירשטיין

פוירשטיין היה תלמידו של פיאז'ה (למד בז'נבה אצל אנדרה ריי וז'אן פיאז'ה), ופיתח את גישתו בעקבות תמורות חברתיות שחלו בישראל ואשר הצריכו שינוי בגישה. כמנהל השירותים הפסיכולוגיים של "עליית הנוער" במשך שנים רבות, מצא פוירשטיין כי תפקודם השכלי הגלוי של רבים מהנערים שעלו מארצות צפון אפריקה ושל נערים ניצולי שואת אירופה, אינו משקף את פוטנציאל הלמידה הגלום בהם. בעבודתו פיתח פוירשטיין שיטות יישומיות לאבחון ולטיפול בילדים. בשיטת הטיפול הושם דגש על מסגרת חינוכית נורמטיבית יותר מאשר על מסגרת מיוחדת. הוא התאים את פעולות המיון החינוכי בעליית הנוער לצרכים המשתנים של נקלטים שונים, ממקומות שונים ומתרבויות שונות.

גישתו התיאורטית והיישומית של פוירשטיין התפרסמה בעולם בעקבות פיתוחן של שתי שיטות :

1. L.P.A.D  (Learning Potential Assessment Device) מכשיר אבחוני להערכת פוטנציאל הלמידה.

2. IE Instrumental Enrichment))  תוכנית העשרה אינסטרומנטלית: שהיא שיטת התערבות לשיפור דרכי החשיבה והתפקוד של היחיד.

שיטות אלו גזורות מגישה תיאורטית מקורית אשר פיתח פוירשטיין המכונה התיאוריה של כושר השתנות קוגניטיבי מבני (The structural cognitive modifiability ) ויסודן בתפיסה אופטימית (צוריאל, 1998 : 25-26).

 

פוירשטיין

ויגוצקי

פיאז'ה

 

השפעות גומלין בין יחיד וסביבה, המאורגנות באמצעות מרחק מהגורם המשפיע, הפועל ישירות על הילד

השפעת פעילות הגומלין בין התפתחות הפרט להתפתחות החברה

רצף ההתפתחות

המקור לשונות בין בני האדם

הלמידה המְתַוֶוכֶת יוצרת את הגמישות בהסתגלות, והיא האינטליגנציה

התפקוד הקוגניטיבי של האדם, צומח על רקע מבנים תרבותיים מאורגנים של אינטראקציה חברתית

בסיס גנטי.

בשלות נוירולוגית.

פעילות של האדם עצמו 

מרכיבי האינטליגנציה

למידה דרך התנסות ישירה עם עצמים
           +

למידה באמצעות מְתַוֵּך

S  H  O  H  R

קיימת פעילות גומלין בין התפתחות הפרט להתפתחות החברה.

3 גורמים האחראים על התיווך אצל בני האדם:

1. Materials tools   (חפצים ישירים)

2.Psychological tools (תהליכי החשיבה)

3. אנשים אחרים

פונקציה ישירה של מפגש עם אובייקטים או עם מקור אינפורמציה העומד מולו, באמצעות המפגש מתפתחות סכמות חשיבה המאפשרות לאדם לבנות במחשבתו עולם שלם, מתוכנן ומאורגן.

גירוי-אורגניזם-תגובה 

(S-O-R)

תהליך הלמידה

תהליך דינמי, רצוני, מכוון ומודע.

תיווך הופך את האדם ליצור משתנה, השינוי הוא קוגניטיבי, רגשי התנהגותי ואישיותי

תהליך דינמי ופעיל.

האדם עובר שינוי הדרגתי כתוצאה מאינטראקציות בין אישיות

תהליך אקראי.

את שלבי ההתפתחות ניתן לחזות מראש

אופי התהליך

האדם המְתַוֵּך מכוון ושולט על הגירויים ומשתמש בהם, על מנת ליצור שינוי משמעותי בתפקודו של הילד

המתַוֵּך האנושי חשיבותו  להפגיש את הילד עם סמלים וסימנים וליצור בהם משמעות

אין פעולת תיווך. המבוגר מכין את הסביבה, אך הילד הוא המשתתף העיקרי הפעיל

פעולת המְתַוֵּך

 

קישורים

פיאז'ה ופוירשטיין -נקודות מפגש ומחלוקת

פיאז'ה וויגוצקי - השווה והשונה

התפתחות ולמידה (פיאז'ה וויגוצקי)

מגבלות החשיבה בגיל הגן על פי התיאוריה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה

 

התיאוריה